לוי נ' ניו קופל - שלמה בע"מ

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שארעה ביום 9.11.2012 בירידה לנתיבי איילון ממחלף שבעת הכוכבים שבהרצליה בין קטנוע לרכב פרטי.

הצדדים:

התובע הינו הבעלים והנהג של הקטנוע שהיה מעורב בתאונה (להלן "הקטנוע") והנתבעת הינה הבעלים של הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה (להלן "הרכב").

כבר בשלב זה יצוין כי לא היה כל מגע בין כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה, אלא שלטענת התובע הקטנוע החליק כתוצאה מסטייה פתאומית של הרכב הפרטי, למרות שלא היה ביניהם מגע פיזי.

תמצית גרסת הצדדים:

תמצית גרסת התובע:

לטענת התובע, התאונה ארעה ביום גשום ובעת שירד במחלף שבעת הכוכבים לכיוון נתיבי איילון כשהוא נוסע בנתיב השמאלי, ראה לפתע כי רכב סוטה באופן פתאומי לכיוונו. נהג הקטנוע, שניסה לברוח מאותו רכב החליק על הכביש הרטוב, במיוחד לאור העובדה שהתאונה ארעה בחלק המעוקל של הכביש לכיוון ההשתלבות עם נתיבי איילון. לטענת נהג הקטנוע ,הקטנוע החליק כתוצאה מהניסיון לברוח מהרכב ומהפחד שנגרם לו כאשר ראה את הרכב הסוטה לנתיב נסיעתו.

התובע זימן עד ראיה, אשר נהג ברכב שהיה מאחורי רכב הנתבעת. עד זה תמך בגרסת התובע אך לטענתו נהג הנתבעת נסע לאחור ותוך סטייה לנתיב השמאלי לפני שעצר בסופו של דבר בשול הימני, נהיגה בלתי מובנת זו גרמה לקטנוע להיבהל ובסופו של דבר להחליק על הכביש הרטוב. לטענת אותו עד היה זה רק נס שהתאונה נגמרה בנזקי רכוש.

תמצית גרסת הנתבעת כפי שהעיד עליה נהג הרכב:

לטענת הנהג, הוא אכן נסע באותה ירידה לנתיבי איילון, אך לאחר שקיבל טלפון בהול ביקש לעצור בשול הדרך ולכן סטה ימינה לכיוון שול הדרך, שם נעצר במקום המיועד בדיוק למקרים כאלה. לטענתו הקטנוע נסע במהירות והחליק בכביש כתוצאה משילוב של נסיעה מהירה בכביש רטוב.

דיון:

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים והעד הנוסף, נהג הרכב שהיה מאחורי הרכב שהיה מעורב בתאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי נהג הנתבעת סטה עם רכבו ממסלול הנסיעה. אין גם מחלוקת כי בסופה של סטייה הגיע הוא לשול הימני. המחלוקת הינה האם כטענת התובע הסטייה הייתה לכיוון הנתיב בו נסע, דהיינו שמאלה, האם נסע אחורה תוך כדי כך או לחלופין הסטייה הייתה בהתאם לגרסת הנהג, לכיוון השול הימני.

אמנם התגלו סתירות מסוימות בין עדות התובע לעדות העד מטעמו, שכן התובע טען שנהג הנתבעת סטה לנתיב השמאלי בעוד העד טען שהוא נסע לאחור, נוטה אני לקבל את גרסת התובע שהתאונה ארעה כתוצאה מסטייה של רכב הנתבעת.

אין מחלוקת שהייתה סטייה פתאומית של רכב הנתבעת, כך שבין אם הדבר נעשה בדרך אחת ובין אם הוא נעשה בדרך אחרת, עדיין הסטייה הפתאומית היא זו שגרמה לתובע לנסות ולסטות מכיוון נסיעתו ולהחליק על הכביש הרטוב.

התרשמתי מאמינותו של התובע ולכן אני מאמינה לו שהתאונה ארעה כתוצאה מכך שניסה לברוח מרכב הנתבעת שסטה מנתיבו, אני גם מאמינה לו שהוא לא נסע במהירות מופרזת. התרשמתי גם שנהג הנתבעת קיבל בקרות התאונה טלפון שכפי הנראה גרם לו להיסח הדעת והוא אמנם עשה את הדבר המתבקש כאשר ביקש לעצור בשולי הדרך, אך אני מקבלת את העדות שהסטייה נעשתה באופן כזה שגרמה לבהלה לתובע והתוצאה הייתה שהוא החליק על הכביש הרטוב.

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את גרסת התובע ומחייבת את הנתבעת בתשלום הנזק.

גובה הנזק:

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים לעניין גובה הנזק שנגרם לקטנוע. התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת שמאי המפרטת את גובה הנזק. חוות דעת זו לא נסתרה ואני מקבלת אותה כהוכחה לגובה הנזק.